שאלתו הרטורית של ה' ממחישה את אפסות האדם מול חיית הים העצומה, שאינו מסוגל לצוד אותה או להשתמש בה כדג רגיל. הכתוב שואל האם תוכל לחדור ולחתוך את עוֹרוֹ הקשה בְשֻׂכּוֹת, כלומר בסכינים, בחרבות או ביתדות דוקרות, או שמא הַתְמַלֵּא תאוותך ותצליח למלא סלים בבשרו ולבנות סוכות מעורו. בדומה לכך, האדם מאותגר לגבי רֹאשׁוֹ של היצור, והאם יצליח להכניע ולנקב אותו וּבְצִלְצַל דָּגִים, שהוא כלי משחית, קופיץ או חוח ציד. מנגד, יש המפרשים ביטוי זה מלשון צל, ורואים בכך שאלת לעג האם יוכל האדם להשתמש בראש העצום כדי להקים סוכת דייגים שתגן עליו מהשמש.
איוב, פרק מ׳, פסוק ל״א
הַֽתְמַלֵּ֣א בְשֻׂכּ֣וֹת עוֹר֑וֹ וּבְצִלְצַ֖ל דָּגִ֣ים רֹאשֽׁוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.