ההבטחה לשיקום המשפחה ולריבוי טבעי מובאת כאן לא רק כתקווה, אלא כוודאות מוחלטת. המילה וְיָדַעְתָּ מלמדת על כך שהאדם יהיה בטוח וסמוך לחלוטין בהבטחה זו [מצודת דוד].
המשמעות הבסיסית של הפסוק היא ברכה לילדים רבים, שיתרבו ויפרו כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ [ביאור שטיינזלץ]. באשר לשימוש הכפול במושגים זַרְעֶךָ וכן וְצֶאֱצָאֶיךָ, מציגים הפרשנים שתי גישות מרכזיות. גישה אחת רואה בכך כפל לשון פיוטי, החוזר על אותו רעיון במילים שונות לשם הדגשה [מצודת דוד]. לעומת זאת, גישה אחרת מבחינה בין המונחים: זַרְעֶךָ מכוון לילדים הגדולים, ואילו וְצֶאֱצָאֶיךָ מתייחס לילדים הקטנים או לנכדים [מלבי"ם].
לצד הפירוש הכמותי, יש המעניקים לפסוק משמעות איכותית ומוסרית. לפי גישה זו, רַב זַרְעֶךָ אינו מתייחס בהכרח למספר הילדים, אלא לאיכותם, למידותיהם ולכישרונם. בהתאמה, הדימוי כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ אינו בא לתאר רק ריבוי עצום, אלא ענווה ושפלות רוח. הצאצאים יהיו ענווים כעשב הנרמס תחת רגלי העוברים והשבים, ודווקא בזכות תכונה זו הם יזכו להתקיים ולשרוד, שלא כמו בעבר [אלשיך].