כאשר המלחים רואים שאוניות אחרות חולפות בשלום ורק ספינתם עומדת להישבר, הם מבינים שהסערה אינה טבעית אלא מכוונת מאת ה' בגלל חטאו של אדם הנמצא עמם. משום כך הם מזרזים זה את זה באמירה לְכוּ ומחליטים לברר בְּשֶׁלְּמִי, כלומר בגלל מעשיו של מי, באה עליהם הסכנה. כדי לשלול מקרה עיוור ולפעול ביישוב הדעת, הם מחליטים וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת רבים ושונים, מתוך הבנה שתוצאה החוזרת על עצמה שוב ושוב תוכיח בוודאות מי האשם או מי יודע את סיבת הסערה. לבסוף מתברר כי וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל־יוֹנָה, ולשון היחיד מלמדת שכל אחד מן הגורלות הרבים שהופלו הצביע אך ורק עליו.
יונה, פרק א׳, פסוק ז׳
וַיֹּאמְר֞וּ אִ֣ישׁ אֶל־רֵעֵ֗הוּ לְכוּ֙ וְנַפִּ֣ילָה גֽוֹרָל֔וֹת וְנֵ֣דְעָ֔ה בְּשֶׁלְּמִ֛י הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את לָ֑נוּ וַיַּפִּ֙לוּ֙ גּֽוֹרָל֔וֹת וַיִּפֹּ֥ל הַגּוֹרָ֖ל עַל־יוֹנָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.