יונה, פרק א׳, פסוק ח׳

לאחר שהגורל מצביע על יונה הנוסע האלמוני, המלחים אינם ממהרים להשליכו לים אלא פותחים בחקירה יסודית כדי לחשוף את שורש הסערה. תחילה הם דורשים הַגִּידָה־נָּא, כלומר אמור לנו עתה, בַּאֲשֶׁר לְמִי־הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ, כדי להבין מהו החטא שבגללו באה הצרה ולמי הוא בוצע, בתקווה שניתן לפצות על כך בממון ולא מדובר בחטא בלתי הפיך כלפי ה'. בהמשך הם שואלים מַה־מְּלַאכְתְּךָ, וּמֵאַיִן תָּבוֹא, כלומר מאיזה מקום הגעת, מָה אַרְצֶךָ וכן וְאֵי־מִזֶּה עַם אָתָּה, שמשמעותו מאיזה עם אתה. שאלות אלו נועדו לברר אם מקצועו כרוך בפשע, אם הוא נמלט מעונש במולדתו, או שמא טיבו המוסרי ואלוהיו הם הגורמים לסערה. לחלופין, ייתכן שהם חששו מגזירת עונש קולקטיבית על עמו שמסכנת גם אותם, או שמתוך אמונה אלילית סברו ששר הים זועם שרירותית על בעלי מקצוע ומוצא ספציפיים שאותם אינו מוכן להשיט.