יונה משיב לשאלות המלחים ומצהיר עִבְרִי אָנֹכִי, זיהוי לאומי המוכר לזרים המעיד על מוצאו מעבר הנהר, אך גם משמש כהודאה בכך שהוא עבריין שהמרה את פי ה'. הוא מבהיר כי אומנותו היא נביא, ובאומרו וְאֶת־ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲנִי יָרֵא הוא מתוודה שחטא לו בלבד וחושש מהעונש על בריחתו. יונה מסביר שהסערה אינה עניין של מזל אלא השגחה ישירה מאת הבורא אֲשֶׁר־עָשָׂה אֶת־הַיָּם וְאֶת־הַיַּבָּשָׁה והכין אותה לצרכי הברואים. בהכרזה זו הוא מבהיר למלחים שרק מי שהטיל את הסערה יכול להשקיט אותה ולהצילם. במקביל, יונה מכיר בכישלון בריחתו ומבין שכשם שה' שולט ביבשה כך ידו משיגה אותו גם בלב ים.
יונה, פרק א׳, פסוק ט׳
וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵיהֶ֖ם עִבְרִ֣י אָנֹ֑כִי וְאֶת־יְהֹוָ֞ה אֱלֹהֵ֤י הַשָּׁמַ֙יִם֙ אֲנִ֣י יָרֵ֔א אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה אֶת־הַיָּ֖ם וְאֶת־הַיַּבָּשָֽׁה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.