תארו לעצמכם שאתם מציירים מפה ומחלקים אותה לאזורים שונים עבורכם ועבור החברים שלכם. פתאום, אתם מקבלים במתנה עוד כמה שטחים קטנים שנמצאים ממש בתוך האזור של חבר אחר. זה בערך מה שקרה כשחילקו את ארץ ישראל לשבטים. שבט מנשה קיבל נחלה משלו, אבל בנוסף הוא קיבל גם ערים מיוחדות שהיו ממוקמות בתוך הגבולות של השכנים שלו. לכן נאמר וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, כלומר, לשבט מנשה היו שטחים וערים בתוך הנחלות של שבט יששכר ושבט אשר.
יחד עם הערים הגדולות האלה, שבט מנשה קיבל גם את היישובים הקטנים שמסביבן. כשהמילה וּבְנוֹתֶיהָ מופיעה, הכוונה היא לא לבנות במשפחה, אלא לעיירות הקטנות שסמוכות לעיר המרכזית. כל הערים והעיירות האלו לא היו צפופות במקום אחד, אלא התפרסו על פני שְׁלֹשֶׁת הַנָּפֶת, כלומר, הן היו מחולקות לשלושה מחוזות או אזורים שונים.