קרה לכם פעם שהבטחתם לעצמכם לא לחזור על טעות מסוימת, אבל אחרי כמה זמן שוב מצאתם את עצמכם עושים אותה? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל בתקופת השופטים. זה היה כמו גלגל שחוזר על עצמו שוב ושוב: העם התרחק מהדרך הנכונה, ואז הגיעו אויבים שהציקו להם. כשבני ישראל הרגישו בצרה גדולה, הם צעקו אל ה' וביקשו סליחה מכל הלב.
ברגע שהם חזרו בתשובה, התעוררו רחמי ה', וכתוב שוַיָּקֶם ה' שֹׁפְטִים. ה' לא השאיר אותם לבד, אלא דאג להביא להם מנהיגים מיוחדים מדור לדור. העם לא בחר את השופטים האלה, והם גם לא תמיד היו נביאים. הם פשוט היו אנשים מיוחדים שהרגישו את הכוח של ה' בתוכם ופעלו בשמו.
התפקיד המרכזי שלהם היה וַיּוֹשִׁיעוּם, כלומר, להציל את העם מהאויבים ולהוביל אותם לניצחון. אבל ההצלה הזאת לא הייתה רק עניין של צבא. השופט היה צריך קודם כל להזכיר לעם לחזור להתנהג כמו שצריך. ההצלחה של השופט הייתה תלויה לגמרי בעם. אם בני ישראל הקשיבו לו, השופט הצליח להציל אותם והיה להם שקט ושלום לאורך כל חייו. אבל אם הם התעקשו לא להקשיב, האויבים חזרו לשלוט בהם. ולצערנו, בדרך כלל כששופט הלך לעולמו, העם שוב שכח את ההבטחות שלו וחזר לעשות טעויות, והגלגל התחיל ממש מהתחלה.