תחשבו על אדם חכם ומנוסה שאתם סומכים עליו, מישהו שתמיד עוזר לכם לבחור בדרך הנכונה. מה קורה כשאותו אדם כבר לא נמצא בסביבה כדי להזכיר לכם מה נכון לעשות?
בתקופה של יהושע והמנהיגים שהיו יחד איתו, עם ישראל היה במצב נפלא. בני ישראל הרגישו תודה עמוקה בלב, ולכן וַיַּעַבְדוּ הָעָם אֶת ה' באהבה ובשמחה. המצב המצוין הזה נשמר בזכות אותם מנהיגים, אֲשֶׁר רָאוּ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה ה' הַגָּדוֹל. הזקנים האלה ראו ממש בעיניים שלהם את הניסים המדהימים שה' עשה במדבר ובכניסה לארץ, ולכן הם ידעו איך להדריך את העם ולשמור עליו בדרך הישר.
הכתוב מספר על אותם זקנים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים, כלומר הם חיו חיים ארוכים, אבל יש כאן גם רמז חשוב. הם היו יכולים לחיות אפילו יותר שנים, אך מכיוון שהם התעצלו ולא חלקו מספיק כבוד ליהושע כשהוא נפטר, הזמן שלהם התקצר.
כל עוד המנהיגים האלו היו שם, הכול היה טוב. אבל ברגע שהם הלכו לעולמם, משהו בעם התחיל להשתנות. זה לא קרה בבת אחת, אלא לאט לאט. בהתחלה בני ישראל עשו טעויות קטנות בסתר, כי הם חשבו בטעות שה' נמצא רק רחוק בשמיים ולא רואה אותם. מתוך הטעויות האלו, הם שכחו את הטוב שה' עשה להם והלכו והתרחקו יותר ויותר מהדרך הנכונה.