הישארותם של עמי כנען בארץ אינה תוצאה מקרית של המערכה הצבאית, אלא תוכנית אלוהית מכוונת. קיומם של עמים אלו נועד לשמש כמבחן רוחני ומעשי מתמשך עבור עם ישראל.
המילה נַסּוֹת משמעותה להעמיד בניסיון [מצודת ציון]. ה' בחר בעונש הספציפי הזה של השארת העמים בארץ, ולא בעונש אחר, כדי לבחון דרכם באופן פעיל האם ישראל ימשיכו לעבוד אותו [מצודת דוד]. אותם גויים השוכנים סביבם, שעליהם נאמר המונח בָּם, נותרו בארץ כדי להוות גורם של פיתוי ומבחן [ביאור שטיינזלץ]. אופיו של הפסוק כבחינה ניכר גם במילה הֲשֹׁמְרִים, שבה האות ה"א מנוקדת בחטף פתח, ניקוד המעיד על שאלת בירור וניסיון [רש"י]. בהיבט של מסורת נוסח המקרא, המילה בָּם בסוף הפסוק שייכת לקבוצת מילים שעליהן מעירה המסורה כי הן נראות כאילו נכתבו "בה", אך יש לקרוא אותן "בם" [מנחת שי].
מטרת הניסיון הייתה לבדוק את הדור שקם לאחר תקופת יהושע, ולבחון האם הם ישמרו את דרך ה' בכך שיורישו את הגויים הנותרים ויימנעו מכריתת בריתות עמהם [מלבי"ם]. מעבר למבחן המעשי, השארת העמים נועדה להציף פגם עמוק יותר. מצב זה גרם לגילוי חולשתם הרוחנית של ישראל והיעדר אמונתם החזקה בה'. בשל חוסר שלמות זה, ישראל לא היו ראויים לכך שכל עמי כנען יושמדו לחלוטין עוד בימיו של יהושע [רלב"ג].