יצא לכם פעם להבטיח שלא תחזרו על טעות מסוימת, אבל אחרי כמה זמן שכחתם ועשיתם אותה שוב? בתקופת השופטים קרה לעם ישראל משהו דומה. זה היה כמו מעגל שחוזר על עצמו: העם חטא, נענש, צעק לעזרה, ואז ה׳ שלח מנהיג כדי להציל אותם. אבל השקט נשאר רק כל עוד המנהיג היה בחיים.
המילה וְכִי מלמדת אותנו שזה קרה לעיתים קרובות. בכל פעם שה׳ הקים לעם שופט, ה׳ היה איתו. למרות שהשופט הוא זה שעמד בראש, המילה וְהוֹשִׁיעָם מזכירה לנו שמי שבאמת הביא את הישועה וההצלה היה ה׳. תפקידו של השופט היה גם לאחד את העם ולעזור להם להישאר בדרך טובה וישרה כל ימי חייו.
למה ה׳ החליט להציל אותם בכל פעם מחדש? הפסוק אומר כִּי יִנָּחֵם ה׳. כלומר, ה׳ שינה את החלטתו וביטל את המצב הקשה. זה קרה בגלל מִנַּאֲקָתָם. נאקה היא צעקה כואבת שמגיעה ממש מעומק הלב. בני ישראל לא צעקו אל ה׳ מתוך אהבה גדולה, אלא פשוט בגלל שהיה להם קשה מאוד עם האויבים שלהם.
הפסוק קורא לאויבים האלה לֹחֲצֵיהֶם וְדֹחֲקֵיהֶם. למה שני שמות? כי העם סבל בשתי דרכים שונות. הלוחצים היו אלה שהכריחו אותם לעבוד קשה ולקחו מהם מיסים, והדוחקים היו אויבים שפשוט דחקו אותם ולקחו להם את הבתים ואת מקומות המגורים.