קרה לכם פעם שהתנהגתם יפה רק בגלל שהמבוגרים הסתכלו, אבל ברגע שהם הלכו הכל חזר להיות מבולגן? זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל בתקופת השופטים. ההתנהגות הטובה שלהם לא הגיעה מתוך שינוי אמיתי בלב, אלא רק בגלל שהשופט שפעל בשליחות ה' העיר להם והוכיח אותם. לכן, וְהָיָה בְּמוֹת הַשּׁוֹפֵט, ברגע שהמנהיג נפטר וכבר לא היה מי שיגיד להם מה לעשות, הכל חזר להיות כמו קודם.
ולא סתם חזר להיות כמו קודם, אלא יָשֻׁבוּ וְהִשְׁחִיתוּ מֵאֲבוֹתָם, בני ישראל התחילו להתנהג אפילו פחות טוב מההורים שלהם, שחיו לפני שהשופט הגיע. הם פשוט חזרו לעשות את כל הדברים הלא טובים ולֹא הִפִּילוּ מִמַּעַלְלֵיהֶם. המילה "הפילו" כאן פירושה החסירו, והמילה "מעלליהם" פירושה המעשים שלהם. כלומר, הם לא החסירו או ויתרו אפילו על מעשה רע אחד, אלא המשיכו בדיוק באותה דרך. בגלל ההידרדרות המהירה הזאת, הם שוב נשארו ללא הגנה והאויבים שלהם יכלו להציק להם.