שופטים, פרק ב׳, פסוק י״ד

Judges 2:14Sefaria

וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהֹוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּתְּנֵם֙ בְּיַד־שֹׁסִ֔ים וַיָּשֹׁ֖סּוּ אוֹתָ֑ם וַֽיִּמְכְּרֵ֞ם בְּיַ֤ד אֽוֹיְבֵיהֶם֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹא־יָכְל֣וּ ע֔וֹד לַעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י אוֹיְבֵיהֶֽם׃

קרה לכם פעם שהרגשתם איך מעשה לא טוב אחד גורר אחריו עוד ועוד דברים לא נעימים, ממש כמו שרשרת? בתקופת השופטים, כשבני ישראל חטאו, ה' כעס עליהם והסיר מהם את ההגנה שלו. ההידרדרות הזו לא קרתה ביום אחד, אלא בשלבים שהלכו והחמירו ככל שהם המשיכו לחטוא.


בהתחלה הפגיעה הייתה רק ברכוש. ה' עזב אותם ביד שֹׁסִים, שזה אומר שודדים. השודדים האלה באו לקחת את הכסף והדברים שלהם, והמילה וַיָּשֹׁסּוּ מתארת איך הם פשוט רמסו ובזזו את כל מה שהיה שייך לעם.


לאחר מכן המצב החמיר וזה כבר לא היה רק עניין של רכוש. כתוב שה' וַיִּמְכְּרֵם ביד אויביהם. זה לא אומר שהוא באמת מכר אותם בכסף, אלא שהוא מסר אותם. הוא בעצם לקח צעד אחורה, הסיר את ההשגחה המיוחדת והמגנה שלו, והשאיר אותם להתמודד לבד. האויבים האלה היו מִסָּבִיב, כלומר השכנים הקרובים שלהם. הרבה יותר קשה ומלחיץ להתמודד עם אויב רע שגר ממש קרוב אליך, מאשר עם מישהו שבא מרחוק ועוזב.


בסופו של דבר, בלי ההגנה של ה' ומול שכנים כל כך חזקים, בני ישראל הגיעו למצב שבו וְלֹא יָכְלוּ עוֹד לַעֲמֹד. פשוט לא נשאר להם כוח להחזיק מעמד או להגן על עצמם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ג
פסוק ט״ו

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.