קרה לכם פעם שהבנתם שעשיתם טעות גדולה, ופתאום הרגשתם דמעות עולות לכם בעיניים? זה בדיוק מה שקרה לבני ישראל. פתאום הגיע אליהם שליח שדיבר בשם ה', וזה היה אירוע חדש ומפתיע מאוד עבור הקהל העצום שהתאסף שם. השליח הוכיח אותם והסביר להם במה הם טעו. כשבני ישראל שמעו את הדברים, וַיִּשְׂאוּ הָעָם אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ. הם פרצו בבכי גדול כי הם הרגישו אשמה עמוקה. הם הבינו שהם התנהגו בטיפשות, הודו במעשים שלהם, והרגישו רע על כך שלא עשו את מה שה' ביקש מהם. למרות שהם הבינו שטעו, הם לא באמת קמו ותיקנו את המעשים שלהם עד הסוף אלא הסתפקו בבכי ובהקרבת קורבנות לה'. ובכל זאת, עצם זה שהם הורידו את הראש, נכנעו והראו שאכפת להם עד כדי בכי, היה דבר טוב שהתקבל בחיוב בעיני ה'.
שופטים, פרק ב׳, פסוק ד׳
וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֞ר מַלְאַ֤ךְ יְהֹוָה֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל־כׇּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׂא֥וּ הָעָ֛ם אֶת־קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּֽוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.