שופטים, פרק ב׳, פסוק ד׳

Judges 2:4Sefaria

וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֞ר מַלְאַ֤ךְ יְהֹוָה֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל־כׇּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׂא֥וּ הָעָ֛ם אֶת־קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּֽוּ׃

פנייתו של השליח בשם ה' אל הקהל הגדול הייתה התרחשות חדשה לחלוטין עבורם. וַיְהִי כְּדַבֵּר מַלְאַךְ יְהֹוָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דברי התוכחה עוררו בעם תחושת אשמה, הבנה שנהגו בסכלות וחוסר אונים על שלא קיימו את המוטל עליהם. מתוך הכרה בחטאם, וַיִּשְׂאוּ הָעָם אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ. אף על פי שהודאה זו לא תורגמה לחזרה בתשובה מעשית והם הסתפקו בבכי ובהקרבת זבחים לה' בלבד, עצם הכנעתם הייתה רצויה והתקבלה בחיוב.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.