אדם עני המביא מנחת סולת על חטאים של פגיעה באמת זוכה לכפרה שלמה מאת ה', וסוג הקרבן תלוי אך ורק ביכולתו הכלכלית ולא בחומרת העבירה מֵאַחַת מֵאֵלֶּה. הכתוב מדייק שיש להוסיף עַל־חַטָּאתוֹ, ללמד שאם החוטא הפריש כסף למנחה כשהיה עני ולאחר מכן העשיר, עליו להוסיף מכיסו ולהביא קרבן יקר יותר מן החי. בסיום התהליך נאמר וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה, כלומר יתרת הקרבן נאכלת על ידי הכהנים כדין מנחת נדבה רגילה. אולם, כאשר החוטא עצמו הוא כהן, מנחתו נידונת כמנחת כהן הנשרפת כליל על המזבח ואינה נאכלת, והוא אף רשאי להקריב את קרבנו בעצמו.
ויקרא, פרק ה׳, פסוק י״ג
פרשת ויקרא
וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן עַל־חַטָּאת֧וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֛א מֵֽאַחַ֥ת מֵאֵ֖לֶּה וְנִסְלַ֣ח ל֑וֹ וְהָיְתָ֥ה לַכֹּהֵ֖ן כַּמִּנְחָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.