קרה לכם פעם שהסכמתם על משהו עם חבר, הסכם שבו כל אחד מכם מבטיח לעשות משהו למען השני? ה׳ עשה הסכם כזה, שנקרא ברית, עם שבט לוי והכהנים, ובמיוחד עם אהרן הכהן והנכד שלו פנחס.
בהסכם הזה יש שני צדדים. מצד אחד, ה׳ מבטיח לתת לכהן את הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם. ה׳ בירך את פנחס באריכות ימים מיוחדת, והוא זכה לחיות המון שנים בשלווה. ומה הצד השני של ההסכם? הכהן צריך להתנהג בענווה וביראת שמיים. המילים וָאֶתְּנֵם־לוֹ מוֹרָא מסבירות שה׳ נתן לכהן את הברכות האלה בזכות היראה והכבוד הגדול שהיו לו כלפי ה׳.
כדי להראות כמה הכהן באמת כיבד את ה׳, מופיעות מילים שמתארות פחד ויראה. המילה וַיִּירָאֵנִי אומרת שהכהן הרגיש יראה כי הוא הבין כמה ה׳ גדול ועצום. המילה נִחַת מתארת הרגשה עמוקה עוד יותר של הכנעה, כאילו הוא מקטין את עצמו לגמרי מול ה׳.