נחמיה, פרק י״ג, פסוק ד׳

תארו לעצמכם שיש לכם חדר מיוחד וחשוב ששייך רק לכם ולמשפחה שלכם. האם הייתם מסכימים שמישהו שמתנהג אליכם לא יפה יבוא לגור שם? משהו דומה קרה בבית המקדש. וְלִפְנֵי מִזֶּה, כלומר לפני מה שסופר קודם לכן, היה כהן בשם אלישיב. אלישיב היה נָתוּן בלשכה של המקדש, כלומר הוא היה הממונה והאחראי על החדרים שם. אלישיב ניצל את התפקיד החשוב שלו כדי לעזור לחבר שלו, כי הוא היה קָרוֹב לְטוֹבִיָּה. טוביה לא היה חבר של עם ישראל, אלא ממש אויב שלהם, אבל אלישיב וטוביה היו חברים טובים. באותו זמן, העם הפסיק להביא תרומות, ולכן החדרים שבהם שמרו את האוכל והמנחות נשארו ריקים. בגלל שאלישיב היה האחראי, הוא פשוט נתן לטוביה האויב חדר גדול ממש בתוך המקדש הקדוש, כדי שיוכל לגור שם ולשמור את החפצים שלו.