קרה לכם פעם שסמכתם על מישהו שישמור על הכללים הכי חשובים, ופתאום גיליתם שהוא בעצמו הפר אותם? זה בדיוק מה שהרגיש נחמיה. הוא ראה משבר גדול אצל המנהיגים של העם. הכהנים והלויים, שהיו אמורים לשרת בקדושה בבית המקדש, לא שמרו על התפקיד המיוחד שלהם.
נחמיה משתמש במילה גׇּאֳלֵי כדי לתאר את המעשים שלהם. המשמעות של המילה הזו היא ללכלך או לזהם. הכהנים "לכלכו" את התפקיד הטהור שלהם בגלל שהם התחתנו עם נשים נוכריות, מעמים אחרים שלא האמינו בה׳. המעשה הזה פסל אותם, והם כבר לא יכלו להמשיך להיות כהנים. נחמיה פעל בנחישות, עצר אותם ואסר עליהם לאכול מהאוכל הקדוש של המקדש.
המעשה שלהם לא היה רק טעות קטנה, אלא פגיעה של ממש בוּבְרִית הַכְּהֻנָּה וְהַלְוִיִּם. ה׳ נתן לכהנים וללויים הבטחה לתמיד, ברית מיוחדת שהם אלו שישרתו בבית המקדש. אבל כשהם בחרו להתחתן עם נשים נוכריות, הם בעצם הראו שלא אכפת להם מהברית הזו והפרו אותה.
לכן נחמיה מתפלל לה׳ ומבקש זׇכְרָה לָהֶם. הוא מבקש שה׳ יזכור את המעשים של אותם כהנים, וישפוט אותם על כך שזלזלו בתפקיד שלהם ופגעו בברית הקדושה.