נחמיה, פרק י״ג, פסוק ו׳

יצא לכם פעם לעזוב מקום שהכל בו היה מסודר וטוב, וכשחזרתם גיליתם שקרו בו דברים לא טובים בכלל? זה בדיוק מה שקרה לנחמיה. בזמן שקרו דברים רעים בבית ה', כמו למשל כשהכהן הגדול נתן חדר בבית המקדש לאדם שלא היה ראוי לכך, נחמיה מסביר: וּבְכָל זֶה לֹא הָיִיתִי בִּירוּשָׁלִָם. הוא פשוט היה רחוק ולא יכול היה לעצור את זה. הסיבה לכך היא כִּי בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאתִי אֶל הַמֶּלֶךְ. אחרי שנחמיה שהה בירושלים שתים עשרה שנים ברציפות, הוא היה חייב לחזור לעבודתו בחצר של המלך ארתחשסתא. ארתחשסתא היה למעשה מלך פרס, אבל מכיוון ששלט גם על בבל הוא נקרא כאן מלך בבל. נחמיה נשאר שם וּלְקֵץ יָמִים, כלומר למשך תקופה של בערך שנה. בסוף התקופה הזו, נִשְׁאַלְתִּי מִן הַמֶּלֶךְ, כלומר נחמיה ביקש מהמלך רשות לחזור לירושלים. רק אחרי שקיבל את הרשות, הוא יכול היה לשוב, לראות במו עיניו את כל מה שהתקלקל בזמן שלא היה, ולהתחיל לטפל ולתקן את הכל.