קרה לכם פעם שמישהו לקח חדר ששייך לדברים הכי חשובים ויקרים, ופתאום החליט להשתמש בו למשהו אחר לגמרי? זה בדיוק מה שקרה בחצר של בית המקדש. אדם בשם אלישיב עשה מעשה מאוד לא ראוי. המילה וַיַּעַשׂ מספרת לנו שאלישיב הכין וסידר לִשְׁכָּה גְדוֹלָה, שזה בעצם חדר גדול בתוך מתחם בית המקדש, כדי שאיש זר בשם טוביה העמוני יוכל לגור שם.
אבל המקום הזה בכלל לא נועד למגורים. המילה לְפָנִים מסבירה לנו שבעבר, לפני שפינו את החדר בשביל טוביה, הוא שימש לשמירת דברי קודש חשובים מאוד. החדר היה מלא בדברים יקרים: אֶת הַמִּנְחָה, שהיא סולת מיוחדת להקרבת מנחות לה׳, וגם הַלְּבוֹנָה, שהיא סוג של גרגרים לבנים שמפיקים משרף של עצים ומשתמשים בהם להכנת קטורת. היו שם גם וְהַכֵּלִים, שהם כלי הקודש המיוחדים של בית המקדש.
בנוסף לכל אלה, שמרו בחדר הזה את כל התבואה, היין והשמן שנקראים מִצְוַת הַלְוִיִּם. אלו בעצם המתנות שאנחנו מצווים לתת ללויים, למשוררים ולשוערים שעובדים בבית המקדש. הפירוט הזה של כל הדברים החשובים שהיו בחדר נועד להראות לנו עד כמה המעשה של אלישיב היה חמור. הוא העז להוציא החוצה את כל כלי הקודש ואת האוכל של משרתי ה׳, רק כדי לפנות מקום ולתת לאיש זר לגור שם.