נחמיה, פרק י״ג, פסוק ח׳

נסו לדמיין מצב שבו אתם מגלים שמישהו נכנס למקום הכי חשוב לכם, למרות שממש אסור לו להיות שם. האם הייתם עוברים על כך בשתיקה? כשהתברר לנחמיה שטוביה נכנס למקום אסור, הוא לא הסתפק רק בכעס בתוך הלב, אלא החליט לפעול מיד. המילים וַיֵּרַע לִי מסבירות שהמעשה הזה היה רע מאוד בעיניו, ולכן הוא לא ישב בחיבוק ידיים. הוא מיהר לזרוק החוצה את כְּלֵי בֵית טוביה, כלומר את כל הרהיטים והחפצים האישיים שלו. הצעד המהיר והנחרץ הזה עורר כעס אצל חלק מהמנהיגים וקרובי המשפחה של טוביה. כדי להתמודד עם הכעס שלהם ולהוכיח שהוא פעל נכון, נחמיה ביקש שיקראו בקול מתוך ספר התורה בפני כולם. כך הוא הראה להם בצורה ברורה שהתורה אוסרת על טוביה להיות חלק מהקהל, ושמעשיו היו מוצדקים לחלוטין.