תארו לעצמכם שאתם עומדים לעבור לבית חדש ומרגש, אבל לפני שאתם נכנסים אליו, אתם רוצים ללכת לראות איך הוא נראה. זה בערך מה שקרה לבני ישראל במדבר, רגע לפני שנכנסו לארץ ישראל. מעניין לדעת שהסיפור הזה מופיע בתורה מיד אחרי הסיפור על מרים, שנענשה כי דיברה לשון הרע. התורה שמה את הסיפורים זה ליד זה כדי ללמד אותנו שהמרגלים ראו מה קרה למרים, אבל לצערנו לא למדו את הלקח, והלכו לדבר דברים רעים על ארץ ישראל.
כשהתורה אומרת למשה שלח לך, היא מגלה לנו שהרעיון לשלוח מרגלים לא הגיע מה'. בני ישראל הם אלה שביקשו לשלוח סיירים, וה' אמר למשה שזו לא פקודה, ואם הוא רוצה הוא יכול לשלוח. ה' כבר הבטיח להם שהארץ טובה, אבל הוא נתן להם את האפשרות לבחור. משה חשב שזה דווקא רעיון הגיוני, כי בדרך כלל לפני שעם יוצא למלחמה, הוא שולח סיירים כדי לבדוק את השטח. התורה מלמדת אותנו כאן שלא צריך לסמוך רק על ניסים, אלא גם לעשות את מה שאנחנו יכולים בדרך הטבע.
התורה קוראת למרגלים אנשים. המילה הזו באה ללמד אותנו שבאותו רגע שבו הם יצאו לדרך, הם היו אנשים טובים וצדיקים. רק בהמשך הדרך הלב שלהם השתנה והם החליטו לעשות משהו רע. המטרה המקורית של השליחות שלהם הייתה ויתרו, כלומר הם היו צריכים לחפש רק את הדברים הטובים, היפים והמיוחדים של הארץ, כדי לשמח את בני ישראל לקראת הכניסה אליה.
כדי שהמרגלים לא יפחדו מהאנשים החזקים שגרים בארץ, ה' מזכיר להם שזו הארץ אשר אני נותן להם. כלומר, למרות שהם הולכים לבדוק את הארץ כמו חיילים רגילים, הם צריכים לזכור שה' הוא זה שנותן להם אותה במתנה. לכן הניצחון יגיע מה', ואין להם ממה לחשוש.
למה נשלח איש אחד מכל שבט? כדי שכל עם ישראל יהיה שותף במשימה הזו. האנשים האלה נקראו בתואר נשיא. הכוונה היא לא לזקנים המוכרים של השבט, אלא לאנשים גיבורים, מכובדים ומיוחדים מאוד, כדי שכל העם יוכל לסמוך עליהם ולהאמין להם כשיחזרו.