תארו לעצמכם שרגע לפני שאתם יוצאים למשימה חשובה מאוד, המורה שלכם מחליט פתאום לשנות לכם את השם. יצא לכם פעם לחשוב למה שהוא יעשה דבר כזה?
ממש לפני שהמנהיגים של בני ישראל יוצאים לדרך אל ארץ כנען, התורה עוצרת כדי להזכיר לנו מי יוצא למסע. התורה כותבת אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים כדי להדגיש שכל שאר המנהיגים נשארו בדיוק עם אותו השם שהיה להם תמיד, אבל לאחד מהם קרה משהו מיוחד. משה שלח אותם לָתוּר את הארץ, כלומר לסייר בה ולחפש את הדברים הטובים והיפים, ולא להתנהג כמו מרגלים שמחפשים רק את הרע.
בתוך הקבוצה הזו היה גם הושע בן נון, שהיה התלמיד האהוב והקרוב ביותר של משה. התורה מספרת לנו שוַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן־נוּן יְהוֹשֻׁעַ. משה הוסיף לשם שלו את האות יו"ד, וכך שינה את המשמעות של השם ל"ה' יושיע", כלומר ה' יעזור ויציל.
משה עשה זאת ממש באותו הרגע, לקראת היציאה לדרך, בתור תפילה אישית על התלמיד שלו. משה ידע שיהושע הוא אדם מאוד עניו וצנוע, והוא דאג שאולי מתוך הענווה שלו יהיה לו קשה לעמוד מול שאר המנהיגים החזקים אם הם יחליטו לחטוא. בעצם שינוי השם, משה התפלל עליו שה' יעזור לו להישאר נאמן לאמת, ושיציל אותו מהתוכניות הרעות של שאר האנשים בקבוצה.