יצא לכם פעם לנסות לשכנע חבר להתאמץ במשימה קשה, והראיתם לו איזה פרס מדהים מחכה לו בסוף? זה בדיוק מה שמשה רבנו עושה. כשהוא שולח את המרגלים עמוק אל תוך ארץ ישראל, הוא לא מבקש מהם רק לאסוף סודות צבאיים על האויב. משה רוצה שהם יראו כמה הארץ נפלאה, כדי שלעם ישראל יהיה חשק גדול להילחם עליה ולהיכנס אליה, גם אם התושבים שם נראים ענקיים ומפחידים.
לכן, משה מבקש מהמרגלים לבדוק הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה. הכוונה היא כמובן לא למשקל, אלא לפוריות של האדמה. משה רוצה לדעת אם האדמה עשירה וטובה, כזו שמצמיחה שפע של פירות, חיטה ומעיינות מים בכל שנה, או שהיא אדמה חלשה וענייה. בנוסף, הוא שואל הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן. משה מבקש שיחפשו עצי פרי טעימים, וגם יערות עם עצים גדולים שאפשר להשתמש בהם כדי לבנות בתים ולהדליק אש, כי במצרים לא היו מספיק עצים כאלה.
כדי שכל העם יוכל לראות את הטוב הזה בעיניים, משה אומר למרגלים וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ. המשימה הזו דרשה מהם גבורה כפולה: קודם כל, הם היו צריכים אומץ כדי להסתובב בגלוי ולקטוף פירות בלי לפחד מהשומרים של הפרדסים. שנית, הם היו צריכים כוח פיזי רב כדי לסחוב את הפירות הענקיים והכבדים. ואם תהיתם, לקחת את הפירות לא נחשב לגניבה, כי משה ידע שארץ ישראל כבר שייכת לעם ישראל עוד מימי האבות, והקטיף רק הראה שהם בעלי הבית.
התורה מספרת לנו שכל זה קרה בתחילת הקיץ, כשהזמן היה וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים. זהו הזמן שבו הענבים הראשונים רק מתחילים להבשיל. התקופה הזו הפכה את המשימה למסוכנת עוד יותר, כי החקלאים שומרים על השדות שלהם ממש טוב כשהפירות החדשים יוצאים. העובדה שהמרגלים הצליחו לקטוף אשכול ענבים בלי שיתפסו אותם, מראה איזה נס גדול קרה להם. משה סמך על כך שאפילו שהפירות רק התחילו לגדול, הם כבר יהיו כל כך גדולים וטעימים, שהם יוכיחו לכולם כמה ארץ ישראל היא ארץ משובחת.