תארו לעצמכם שאתם מנסים להצליח במשימה קשה, ושום דבר לא עובד לכם. מה הייתם עושים? כנראה שהייתם מנסים לחשוב על תוכנית חדשה. זה בדיוק מה שקורה לבלעם. כשהוא מבין שהכוחות הרגילים שלו לא עוזרים לו נגד עם ישראל, הוא מחליט לשנות כיוון. הוא מקווה שאם הוא יקריב קורבנות, הוא יצליח לשמח את ה׳ ולקבל ממנו אישור לקלל את העם.
לכן הוא אומר לבלק מלך מואב בְּנֵה־לִי, כי הוא רוצה שהמזבחות ייבנו בדיוק לפי התוכנית הסודית שיש לו בראש, אבל הוא בכל זאת משתף את המלך בעבודה כדי שהם יעשו זאת יחד, כמו תפילה משותפת. הוא מבקש ממנו לבנות אותם בָזֶה, כלומר ממש כאן ועכשיו, במקום גבוה שממנו אפשר לראות את מחנה ישראל.
בלעם דורש להקים דווקא שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת. למה דווקא שבעה? כי המספר שבע מסמל משהו מושלם, ובלעם ידע שה׳ אוהב את המספר הזה, כמו למשל בשבת. הוא קיווה שאם הוא ישתמש במספר אהוב, ה׳ יקשיב לו.
גם בבחירת הקורבנות, שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים, הייתה לבלעם כוונה מיוחדת. הוא בחר בפרים כדי להזכיר את אברהם אבינו, ובאילים כדי להזכיר את יצחק אבינו. שמתם לב שהוא לא ביקש להקריב כבשים? בלעם פחד שאם הוא יקריב כבשים, שמסמלים את יעקב אבינו, המעשים הטובים של יעקב יגנו על עם ישראל ויהרסו לו את כל התוכנית.