במדבר, פרק כ״ג, פסוק כ׳

תארתם לעצמכם פעם איך זה לעמוד מול מלך חזק ולהגיד לו בדיוק את ההפך ממה שהוא רוצה לשמוע? זה בדיוק מה שקורה לבלעם. הוא עומד מול בלק המלך, שמחכה בקוצר רוח לשמוע קללה, ומבהיר לו שאין לו שום כוח מול הרצון של ה'. בלעם פותח במילה הִנֵּה, ואומר לבלק: הנה התשובה הישירה לשאלה שלך, זה הדבר ש-ה' שם בפי. לאחר מכן הוא אומר בָרֵךְ לָקָחְתִּי. הוא לא מתכוון שהוא לקח משהו בידיים, אלא שהוא קיבל מלמעלה תפקיד ושליחות לברך את עם ישראל, ממש כמו תלמיד שמקבל חוכמה מהמורה שלו. בלעם ממשיך במילה וּבֵרֵךְ, ומסביר ש-ה' בעצמו כבר בירך את עם ישראל, ובלעם רק אומר בשפתיים שלו את מה שכבר נעשה. בסוף הוא מכריז וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה. בלעם מודה שאין לו שום יכולת לשנות את המציאות או לקחת את הברכה לאחור. ברגע ש-ה' מברך, זה מעשה מוגמר. ה' הוא לא אדם שמתחרט או משנה את דעתו, ולכן הברכה היא מציאות קיימת וחזקה שאי אפשר לבטל לעולם.