בלעם מבהיר לבלק את חוסר האונים שלו מול הרצון האלוהי ומכריז הִנֵּה, זוהי התשובה ששם ה' בפי. באומרו בָרֵךְ לָקָחְתִּי, הוא מצהיר כי לא מדובר בלקיחה פיזית אלא בקבלה של שליחות וייעוד מאת ה' לברך את ישראל, בדומה לתלמיד המקבל תורה מרבו. המילה וּבֵרֵךְ משמעותה שה' עצמו כבר בירך את העם, ומתוך כך גם בלעם מחויב להמשיך ולברך אותם בעצמו. לכן הוא חותם במילים וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה, שכן ה' שלל ממנו את הבחירה החופשית בדיבורו והכריח אותו לברך. יתרה מכך, ברכת ה' אינה רק אמירה אלא מציאות מוגמרת שאינה ניתנת לביטול, הנובעת מחיבתו של ה' לעם ישראל ומשכינתו בתוכם.
במדבר, פרק כ״ג, פסוק כ׳
פרשת בלק
הִנֵּ֥ה בָרֵ֖ךְ לָקָ֑חְתִּי וּבֵרֵ֖ךְ וְלֹ֥א אֲשִׁיבֶֽנָּה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.