במדבר, פרק כ״ג, פסוק י״ט

ה' אינו כבני האנוש ההפכפכים, ולכן לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב ויבטיח הבטחות שווא, ואף אינו וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם, שיתחרט ויחזור בו לאחר שהבטיח בלב שלם. מתוך כך מבהיר בלעם לבלק כי ה' לעולם אינו חוזר בו מהבטחותיו הטובות, ואין כל סיכוי שיבטל את שבועתו לברך את ישראל. אמנם לעיתים נראה שה' משנה את החלטתו, אך הדבר מתרחש רק ביחס לגזרות רעות המבוטלות בעקבות תפילה ותשובה, כמנגנון שהוטבע בבריאה מראש ולא מתוך חוסר יציבות בבורא. לבסוף עולה התמיהה הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה, וכי ייתכן שה' לא יוציא לפועל את דברו, שהרי בניגוד לאדם הזקוק לפעולה מעשית, אצל הבורא עצם האמירה והדיבור הם יצירת המציאות וקיומה המיידי.