במדבר, פרק כ״ג, פסוק ד׳

ה' נגלה אל בלעם באקראיות ורק למען ישראל, במפגש של ביזיון וטומאה המדומה למלך היוצא אל מצורע מחוץ לארמונו, ועל כן נכתב וַיִּקָּר. מתוך חרדה מנסה בלעם לתמרן את הרצון האלוהי ומתפאר אֶת־שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי, כשהוא נוטל לעצמו את הקרדיט על עבודת בלק ומתריס כנגד אבות האומה שהקימו מספר זהה של מזבחות לאורך כל ההיסטוריה. כדרישה לקבלת תמורה הוא מוסיף וָאַעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ, כדי להבליט את עליונותו על אברהם שהעלה רק איל אחד בעקידה. באמצעות קורבנות אלו הוא מקווה לשלב בין מידת הדין לרחמים, ובכך להטות את הכף לרעת ישראל.