במדבר, פרק כ״ג, פסוק ט׳

ממבט היסטורי רחב, כִּֽי־מֵרֹ֤אשׁ צֻרִים֙ אֶרְאֶ֔נּוּ וּמִגְּבָע֖וֹת אֲשׁוּרֶ֑נּוּ, האומה נשענת על יסודות איתנים של סלעים חזקים המסמלים את האבות והאימהות, אשר מקנים לה קיום יציב שאינו כפוף לחוקי הטבע. מתוך שורש חזק זה של אמונה לה', הֶן־עָם֙ לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן, בני ישראל מתאפיינים בהבדלה רוחנית ולאומית המעניקה להם ביטחון ושלווה, ללא תלות בעמים אחרים. כתוצאה מכך, וּבַגּוֹיִ֖ם לֹ֥א יִתְחַשָּֽׁב, גורלם מופרד לחלוטין מגורל שאר האומות והם אינם נכללים עמן באותו חשבון של פורענות או שכר. מאחר שאין להם מכנה משותף עם העמים, כל ניסיון שלהם להיטמע בתוכם יוביל לדחייה מצד אומות העולם, במטרה להבטיח שיישארו תמיד נבדלים.