בלעם עובר לדבר בעברית, כפי שמלמדת המילה וַיַּעַן, ומעיד בכך שהוא פועל מתוך רוח הקודש. הוא מבהיר לבלק כי נבואתו מוכתבת מלמעלה ואינה תלויה בבקשות אנושיות, ומכיוון שמקורה באלוהי ישראל היא תהיה אך ורק לטובתם. ההצהרה אֹתוֹ אֶשְׁמֹר לְדַבֵּר מתארת מצד אחד כפייה מוחלטת, שבה בלעם נאלץ לברך בעל כורחו כדי לא להפוך לאילם ולעבור עבירה חמורה של הסתרת דבר ה'. מנגד, לשון זו מבטאת גם ציפייה והשתוקקות למילים שישים ה' בְּפִי, בשל התענוג הרוחני העצום שמעניקה חוויית הדיבור האלוהי.
במדבר, פרק כ״ג, פסוק י״ב
פרשת בלק
וַיַּ֖עַן וַיֹּאמַ֑ר הֲלֹ֗א אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֤ים יְהֹוָה֙ בְּפִ֔י אֹת֥וֹ אֶשְׁמֹ֖ר לְדַבֵּֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.