קרה לכם פעם שרציתם להגיד משהו אחד, אבל יצא לכם מהפה משהו אחר לגמרי? בלעם מסביר לבלק המלך שזה בדיוק המצב שלו. הוא מבהיר שהנבואה שלו בכלל לא תלויה במה שהמלך מבקש, אלא רק במה שה' מכתיב לו מלמעלה. ומכיוון שמקור הנבואה הוא ה', ברור שהמילים שיצאו לבלעם מהפה יהיו אך ורק לטובתם של עם ישראל.
כאשר בלעם פותח את דבריו, מופיעה המילה וַיַּעַן. מתברר שעד עכשיו בלק ובלעם דיברו ביניהם בשפה המואבית, אבל פתאום בלעם עונה לו בעברית, בלשון הקודש. שינוי השפה הזה מראה שבלעם מדבר עכשיו מתוך רוח הקודש.
בלעם ממשיך ואומר למלך אֹתוֹ אֶשְׁמֹר. כלומר, הוא פשוט חייב להגיד בדיוק את מה שה' שם לו בפה. הוא לא יכול לשתוק או להסתיר את הנבואה. הוא מרגיש כאילו יש לו מחסום חזק על הפה שמונע ממנו לקלל, והאפשרות היחידה שנשארה לו כדי שיוכל בכלל לדבר, היא לומר את הברכות שה' מצווה עליו.