במדבר, פרק כ״ג, פסוק י״ד

לאחר כישלון הניסיון הראשון לקלל את ישראל, בלק משנה גישה ולוקח את בלעם למקום הררי המשמש לתצפית או לחיזוי בכוכבים, וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים, במטרה למצוא פגם בעם. משם הם עולים אֶל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, מקום שבלק בחר ברוח קסמו מכיוון שחזה כי שם עתיד למות משה, וטעה לחשוב שזהו פתח לאסון שיאפשר לקללה לחול. שם בלק פועל וַיִּבֶן שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת כנגד שבעת כוכבי הלכת, בין אם בהוראת בלעם ובין אם מיוזמתו הבלעדית. לבסוף, וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ, כאשר לשון היחיד מלמדת שרק בלק הקריב את הקורבנות, משום שבאותה עת התעוורה אחת מעיניו של בלעם והוא נפסל מהקרבה בשל מומו.