במדבר, פרק כ״ג, פסוק כ״ט

בניסיונו השלישי לפעול נגד ישראל, בלעם משנה את גישתו ונוטל את השליטה לידיו כשהוא מצווה על בלק בְּנֵה־לִ֥י וכן וְהָכֵ֥ן לִי֙, כדי להבהיר שהפעם הוא המקריב הבלעדי. בלק, שכבר התייאש מהסיכוי לקלל את ישראל, מתעצל בבניית המזבחות. בקשתו של בלעם להקים שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת נובעת מהבנתו שלא יוכל לפגוע בישראל, ולכן הוא מתפלל על הצלת שבעת עממי כנען בתקווה שישראל יישארו במדבר. למרות שקורבנות אלו, הכוללים שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽם, הוקרבו מתוך כוונה רעה, היו להם השלכות היסטוריות כפולות. מצד אחד הם נתנו כוח לקללה שפגעה בישראל דורות לאחר מכן, ומצד שני הם זיכו את בלק בכך ששלמה המלך יצא מזרעו ויקריב עולות לה' בלב טהור.