מלך מואב מגיע לייאוש מוחלט לנוכח העובדה שדברי הנביא פועלים נגד תוכניותיו, ולכן הוא מחליט לעצור את המערכה הרוחנית ודורש שתיקה מוחלטת. הוא מזהה כי עצם ההכנה הרוחנית והניסיון לקלל הם אלו שמביאים להופעת רוח הקודש ולברכה מאת ה', ולכן הדרך היחידה למנוע את הברכה היא לזנוח כל יחס לעם. מתוך חשש שבלעם ינסה לקלל באופן סמוי או לשלב בין הדברים, בלק משתמש בכפילות להדגשת החלטיותו: גַּם־קֹב לֹא תִקֳּבֶנּוּ, כלומר אל תנסה כלל לקלל, וכתוצאה מכך גַּם־בָּרֵךְ לֹא תְבָרְכֶנּוּ, שכן ה' לא יאלץ אותך לברך. מנגד, ייתכן שזוהי פשוט בקשה של חוסר ברירה מצד המלך: אם אינך מסוגל לקלל, לפחות הימנע מכל עשייה ואל תברך.
במדבר, פרק כ״ג, פסוק כ״ה
פרשת בלק
וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם גַּם־קֹ֖ב לֹ֣א תִקֳּבֶ֑נּוּ גַּם־בָּרֵ֖ךְ לֹ֥א תְבָרְכֶֽנּוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.