ה' הזדמן והופיע מיד אל בלעם, ולכן נאמר וַיִּקָּר יְהֹוָה אֶל־בִּלְעָם, כאשר השימוש בשם המפורש מעיד על התגלות במידת הרחמים במקום במידת הדין. שינוי זה הבהיר לבלעם כי ישראל ראויים לברכה בזכות עצמם וכי לא יוכל לקללם. מכיוון שבלעם לא רצה לחזור כדי לאכזב את בלק, ה' כפה עליו את הנבואה ווַיָּשֶׂם דָּבָר בְּפִיו, פעולה המוסברת כמילוי פיו במשל ומליצה או כהנחת רסן בפי בהמה המאלץ אותה לציית. כפייה זו נועדה להדגיש שבלעם הוא כלי שרת נטול יכולת בחירה, ומתוך חוסר אונים מוחלט זה בא הציווי וַיֹּאמֶר שׁוּב אֶל־בָּלָק וְכֹה תְדַבֵּר.
במדבר, פרק כ״ג, פסוק ט״ז
פרשת בלק
וַיִּקָּ֤ר יְהֹוָה֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיָּ֥שֶׂם דָּבָ֖ר בְּפִ֑יו וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.