במדבר, פרק כ״ג, פסוק ט״ו

בלעם מחלק את התפקידים לקראת ההתגלות האלוהית ומורה לבלק הִתְיַצֵּב כֹּה, כלומר עמוד במקומך ליד הקרבן מבלי לזוז, מתוך חשש שמא בלק יעקוב אחריו ויכשיל את הפעולה כפי שאירע בניסיון הקודם. באשר לעצמו הוא מצהיר וְאָנֹכִי אִקָּרֶה, פעולה המבטאת את הכנתו העצמית למפגש עם ה', או לחלופין את ביטול רצונו והתמסרותו להכוונה האלוהית המגיעה אליו באקראי. השימוש החוזר במילה כֹּה מעיד על ביטחונו המלא של בלעם כי הנבואה תגיע אליו ממש כאן, ללא כל ספק. במקביל, חלוקת העבודה באמצעות מילה זו נועדה לבטל את כוחן של ההבטחות שניתנו לעם ישראל באותה לשון, כך שבלק יפעל נגדן באמצעות הקרבנות ובלעם באמצעות חכמתו.