קרה לכם פעם שניסיתם לעשות משהו, לא הצלחתם, והחלטתם לנסות שוב ממקום אחר לגמרי? אחרי שהניסיון הראשון לקלל את עם ישראל לא הצליח, בלק ובלעם מחליטים לעבור למקום חדש. בלק מקווה שאולי מנקודה אחרת הוא יצליח למצוא נקודת חולשה של העם.
התחנה הראשונה במסע שלהם היא שְׂדֵה צֹפִים. זהו מקום גבוה מאוד בהרים, שבו היו עומדים שומרים כדי להסתכל למרחק ולראות אם מתקרבים צבאות. משם הם ממשיכים אל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה. למה בלק בחר דווקא בהר הזה? מתברר שבלק המלך היה קוסם גדול מאוד, אפילו יותר מבלעם. בלק ראה בקסמים שלו שבעתיד יקרה לעם ישראל משהו עצוב במקום הזה, כי שם עתיד להסתלק משה רבנו. בלק טעה וחשב שבגלל זה הקללה תצליח להשפיע עליהם דווקא שם. למרות שבלק היה קוסם כל כך חזק, הוא עדיין היה צריך את בלעם לצידו, כי הכוח המיוחד של בלעם היה בדיבור שלו וביכולת שלו לקלל בפיו.
כשהם מגיעים לפסגה, בלק וַיִּבֶן שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת. לאחר מכן כתוב וַיַּעַל פַּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ. הפעולה כתובה בלשון יחיד, וזה מלמד אותנו שרק בלק הקריב את הקורבנות, ולא בלעם. הסיבה לכך היא שבאותו זמן בלעם התעוור באחת מהעיניים שלו, ואדם שנפגע בצורה כזו נחשב לפסול ולא יכול להקריב קורבנות.