יצא לכם פעם לנסוע נסיעה ארוכה מאוד, רק כדי לגלות בסוף שהגעתם לחינם? זה בדיוק מה שקרה לבלעם. כשהוא מתחיל לדבר, הוא לא סתם אומר מילים רגילות. כתוב וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ, כלומר הוא אומר את הנבואה שלו בצורה של שיר מיוחד או חידה, כי הוא לא היה בדרגה רוחנית מספיק גבוהה כדי לקבל נבואה ברורה ופשוטה מאת ה'.
בלעם מסתכל אחורה על המסע הארוך שעבר. הוא אומר יַנְחֵנִי וגם מִן אֲרָם, כדי להסביר שבלק מלך מואב הוביל והביא אותו מארץ רחוקה מאוד. הוא אפילו חוזר על זה ומוסיף שהגיע מֵהַרְרֵי קֶדֶם, כדי להדגיש כמה רחוק הוא הלך וכמה מאמץ הוא השקיע, מאמץ שבסוף יתברר כחסר תועלת. יש כאן גם משהו קצת לא הוגן. בלק ובלעם הגיעו מאזור ארם, אבל הם שכחו את ההיסטוריה. הרי המשפחות שלהם ניצלו וזכו לברכה בעבר רק בזכות אברהם ויעקב. ועכשיו, במקום לומר תודה, הם באים כדי לפגוע בנכדים של מי שעזר להם!
בלק מבקש מבלעם: לְכָה אָרָה, שזה אומר בוא ותקלל, וגם זֹעֲמָה, שזה אומר תביא כעס על עם ישראל. בלק אומר לבלעם לעשות את זה לִּי, בשבילי, אבל הוא לא מבין שמי שמנסה לפגוע בעם ישראל בעצם פוגע בעצמו. שמתם לב שבלק משתמש בשני השמות של העם, גם יַעֲקֹב וגם יִשְׂרָאֵל? הוא עשה את זה כי הוא פחד שאם הוא ישתמש רק בשם אחד, אולי זה לא השם המדויק והקללה לא תעבוד. לכן הוא ניסה את כל האפשרויות, למרות ששום דבר לא באמת יעזור לו.