תארו לעצמכם שאתם מנסים להוציא לפועל תוכנית גדולה וחשובה, בטח הייתם מחפשים את הזמן והמקום המדויקים ביותר כדי להצליח. זה בדיוק מה שעושים בלק ובלעם. הפעולה שלהם מתחילה מוקדם, וַיְהִי בַבֹּקֶר. ההליכה בשעת בוקר מוקדמת לא הייתה פשוטה בכלל לבלעם, שהתקשה מאוד בהליכה, ובלק היה צריך לתמוך בו ולעזור לו לטפס. אבל הם בחרו בבוקר בכוונה, כי בלעם רצה לנצל רגע קצר מאוד של כעס של ה' שקיים בעולם בשעות האלה, כדי שהקסם שלו יעבוד.
בלק לוקח את בלעם למקום גבוה, וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל. זה לא היה סתם הר, אלא מקום שהשתמשו בו לעבודה זרה. הם קיוו שאם יעמדו במקום כזה, הם יצליחו למצוא איזשהו פגם או חיסרון בעם ישראל שיעזור להם במשימה.
כשהם מגיעים לפסגה, בלעם מסתכל למטה אל המחנה, וַיַּרְא מִשָּׁם. כדי שהקסם שלו יצליח, בלעם היה חייב לראות את עם ישראל ממש בעיניים שלו ולהתרכז בהם. אבל המחנה של בני ישראל היה כל כך ענק, שבלעם לא הצליח לראות את כולו, אלא רק את קְצֵה הָעָם. בלק ובלעם קיוו שדווקא שם, בקצוות של המחנה היכן שנמצאים האנשים החלשים יותר, הם יצליחו למצוא נקודת חולשה שתעזור לתוכנית שלהם לפעול.