בלק מלך מואב מנסה לשכנע את בלעם לבוא אליו לאחר סירובו הראשון, ומעלה את רף ההצעות. פנייתו המחודשת מתוכננת בקפידה ונועדה לענות על כל מניע אפשרי של בלעם, בין אם מדובר ברצון בכבוד, בשאיפה להתעשרות או בחשש מכישלון.
בהבטחתו כִּֽי־כַבֵּ֤ד אֲכַבֶּדְךָ֙ מְאֹ֔ד, בלק מציע תגמול יוצא דופן. רוב הפרשנים מסכימים כי ההבטחה מתמקדת בממון רב [אבן עזרא, הטור הארוך], והמילה "כבד" מרמזת על כובד של כסף וזהב, בדומה ללשון המקרא על עושר מופלג. בלק למעשה פותח כאן במשא ומתן של שוחד, ונוקב בהצעה כספית שבלעם מבין היטב ואף מנסה להגדיל בהמשך [בכור שור]. גישה אחרת מסבירה שהכוונה היא להבטחה שבלעם יקבל כעת שכר גבוה בהרבה ממה שהיה רגיל לקבל בעבר. בלק מבהיר שהמשלחת הראשונה לא באה לזלזל בכבודו, אלא שכעת התגמול יוכפל [רש"י, מזרחי, גור אריה, שפתי חכמים]. מנגד, יש מי שרואה בכך הבטחה לכבוד אישי ושכלי, שבה בלק מציע ללמד את בלעם מחכמתו שלו, כך שמעמדו יעלה והכל יכבדו אותו יותר [שפתי כהן].
ההצהרה וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־תֹּאמַ֥ר אֵלַ֖י אֶֽעֱשֶׂ֑ה מהווה מעין התחייבות פתוחה. משמעותה הפשוטה היא נכונות לספק לבלעם כל צורך טכני, חומרי או כספי שיידרש לו כדי להוציא את הקללה לפועל [אבן עזרא, הטור הארוך, מלבי"ם]. עם זאת, פירוש מעמיק יותר קושר זאת לייעוץ אסטרטגי: בני ישראל מוגנים ונסתרים על ידי ענני הכבוד, ובלק מבקש מבלעם שיורה לו כיצד להכשילם בחטא. ברגע שיחטאו, תוסר הגנתם והם ייחשפו, מה שיאפשר לבלק לראות אותם ולהילחם בהם [שפתי כהן].
בבקשתו הסופית וּלְכָה־נָּא֙ קָֽבָה־לִּ֔י, בלק מבקש מבלעם לקלל [ביאור שטיינזלץ] את ישראל. בקשה זו חושפת את יאושו ומטרותיו האמיתיות של בלק. ייתכן שבלק חושש שבלעם יסרב לקלל משום שישראל מבורכים מאת ה', ולכן הוא מסביר שדי לו בקללה פומבית למראית עין. עצם המעשה ייטע אומץ בלב חיילי מואב ויגרום להם להאמין שהאויב אכן מקולל ופגיע [מלבי"ם]. יתרה מזאת, בלק כה נחוש לפגוע בישראל, עד שהוא מוכן שהקללה תחול גם עליו עצמו, ובלבד שתפגע במקביל גם באויביו [שפתי כהן].
במבט רחב, פנייתו של בלק מקיפה את כל ממדי העשייה האנושית: ההבטחה לכבוד פונה למחשבה, הנכונות לעשות כל שיידרש מכוונת למעשה, והבקשה לקלל מתמקדת בכוח הדיבור [אדרת אליהו].