מפגש הפסגה בין מלך מואב המבוהל לבין הנביא השכיר מתרחש בנקודה גיאוגרפית מוגדרת היטב. פירוט המיקום המדויק אינו מקרי, והוא חושף את המניעים הפוליטיים, הפסיכולוגיים והדיפלומטיים שעמדו מאחורי קבלת הפנים.
כאשר הכתוב מציין וַיִּשְׁמַע בָּלָק, הכוונה היא שהשרים שליוו את בלעם שלחו שליחים להקדים ולבשר למלך על בואו [רש"י, משכיל לדוד]. בתגובה, וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ. צעד זה נועד להעניק לבלעם כבוד רב. בלק ידע כי מדובר באדם יהיר המחפש גינוני כבוד [ספורנו], וביקש לקיים את הבטחתו לכבדו ולתגמלו בעושר, ואף זבח עבורו קורבנות [רלב"ג, אברבנאל]. מנגד, יש הסבורים כי יציאה זו דווקא ממחישה את פחיתות כבודו של בלעם בעיני בלק; שכן לו היה מעריך אותו באמת כאדם גדול, היה יוצא לקראתו אל מחוץ למחוז כולו, ולא מסתפק ביציאה מוגבלת אל גבולות העיר בלבד [אור החיים].
הפגישה נערכת אֶל עִיר מוֹאָב. הפרשנים מסכימים כי אין מדובר בעיר רגילה, אלא בעיר הבירה והעיר המרכזית והחשובה ביותר של הממלכה. ייתכן שבלק הסתתר עד כה במקום אחר מפחד בני ישראל, וכעת יצא אל עיר המלכות לכבוד המאורע [משכיל לדוד]. הבחירה להפגיש את בלעם דווקא בעיר הבירה נועדה לעורר את רחמיו; בלק הציג בפניו את העיר החשובה ואמר לו לראות איזו עיר מפוארת האומה הזו מבקשת לעקור ולהשמיד, בתקווה שהדבר ידרבן אותו לקללם [רש"י, ברכת אשר, לבוש האורה].
העיר שכנה אֲשֶׁר עַל גְּבוּל אַרְנֹן, כלומר על שפת נחל ארנון [ביאור שטיינזלץ]. הכתוב מדגיש כי המקום היה אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַגְּבוּל, הנקודה הרחוקה ביותר בשטחו של בלק. הדגשה זו מבטאת את שמחתו הגדולה של המלך, שהלך רחוק ככל האפשר כדי לקבל את פני הנביא [רש"ר הירש]. למעשה, בלק היה מעוניין לחצות את הגבול ולהמשיך הלאה לקראתו, אך נחל ארנון הפריד בין מואב לאמורי, ומשום שארץ האמורי נכבשה כבר על ידי ישראל, בלק פחד להתקדם ונעצר בקצה גבולו, תוך שהוא מסכן את עצמו בעצם ההגעה לנקודה מתוחה זו [שפתי כהן].
הגעה זו לקצה הגבול נשאה גם מסר דיפלומטי ומשפטי. בלק הביא את בלעם לנקודה זו בכוונה כדי להראות לו את הגבולות העתיקים שנקבעו בין האומות עוד מימי נח, ולהתלונן בפניו כיצד בני ישראל פרצו באלימות את גבולותיהם של סיחון ועוג. תצוגה זו נועדה להצדיק את הקללה מבחינה מוסרית [אור החיים, שפתי כהן]. בנוסף, הפירוט הגיאוגרפי המשולש של מקום המפגש, עיר מואב, גבול ארנון, וקצה הגבול, רומז לשלושת המקומות השונים שאליהם ייקח בלק את בלעם בהמשך כדי לנסות לקלל את העם [אדרת אליהו].