קרה לכם פעם שהתכוונתם לעשות משהו אסור, אבל בסוף התברר שבכלל לא עשיתם שום דבר רע? האם במצב כזה צריך לבקש סליחה?
התורה מלמדת אותנו על אישה שהחליטה לנדור נדר ולאסור על עצמה דבר מסוים. הבעל שלה שמע את הנדר והחליט לבטל אותו. המילים כָּל מוֹצָא שְׂפָתֶיהָ מלמדות אותנו שברגע שהבעל מבטל את הנדר, הוא מבוטל לגמרי, לא משנה באילו מילים חזקות האישה השתמשה כשהיא נדרה. התורה גם מדגישה את המילים אִישָׁהּ הֲפֵרָם כדי להסביר שהכוח לבטל את הנדר מגיע מעצם הקשר המיוחד של הנישואין שלהם.
אבל אז קורה משהו מעניין. התורה מסיימת במילים וַה' יִסְלַח לָהּ. ולמה היא בכלל צריכה סליחה מה'? הרי הנדר כבר בוטל והוא לא קיים יותר!
ההסבר הוא שהאישה לא ידעה שהבעל שלה ביטל את הנדר. היא חשבה שהנדר שלה עדיין תקף, ובכל זאת החליטה לא לקיים אותו ולעשות את מה שהיא אסרה על עצמה. מבחינה מעשית היא לא עברה על שום איסור, כי הנדר כבר לא היה אמיתי. אבל בגלל שבלב שלה היא התכוונה לעבור על הנדר ולעשות משהו אסור, היא עדיין צריכה כפרה וסליחה. ה' רואה גם את מה שקורה בתוך הלב שלנו, ולכן, גם אם בסוף התברר שהמעשה היה מותר לגמרי, עצם הכוונה לעשות משהו לא בסדר דורשת מאיתנו לבקש סליחה.