חובת הכהנים לשמש צינור להעברת שפע ורחמים מאת ה' אל העם, ולהעניק לו שמירה לקראת מסעותיו, נקבעת כמצוות עשה מוחלטת לדורות באמצעות המילים דַּבֵּר ו-לֵאמֹר. ההוראה כֹּה תְבָרְכּוּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דורשת ביצוע קפדני של הברכה פנים אל פנים, בעמידה, בלשון הקודש ובנשיאת ידיים, כשהכהן נשוי, נוטל את ידיו ופיכח לחלוטין מיין. המילה אָמוֹר מורה על פעולה תמידית שיש לבצע בכוונה גדולה ובלב שלם, ללא חיפזון. מתוך ההנחיה אָמוֹר לָהֶם נלמד כי שליח הציבור מקריא לכהנים את הברכה כדי שיתמלאו תחילה בשפע, ורק אז הם מעבירים אותו הלאה בקול ברור הנשמע לכלל הציבור.
במדבר, פרק ו׳, פסוק כ״ג
פרשת נשא
דַּבֵּ֤ר אֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה תְבָרְכ֖וּ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָמ֖וֹר לָהֶֽם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.