יצא לכם פעם לצאת למסע ארוך ולא לדעת מתי תגיעו או כמה זמן תישארו בכל תחנה? לבני ישראל במדבר הייתה מציאות מיוחדת מאוד. הנוכחות של ה' במשכן לא הייתה אירוע חגיגי שקרה רק פעם אחת, אלא נשארה איתם באופן קבוע. הכתוב מסביר שכֵּן יִהְיֶה תָמִיד כלומר, הנס הזה הפך לדבר קבוע שלא הפסיק. ביום, הֶעָנָן יְכַסֶּנּוּ ענן עטף את המשכן, ובלילה האיר מעליו וּמַרְאֵה אֵשׁ. בשונה ממה שהיה כשרק יצאו ממצרים, אז הענן והאש הופיעו רק כדי להראות את הדרך בזמן ההליכה, עכשיו הם נשארו איתם כל הזמן, אפילו כשהם עצרו לחנות ולנוח.
למה ה' עשה את זה ככה? לענן הקבוע הייתה מטרה חינוכית חשובה. הוא עזר לחנך את העם למשמעת ולאמונה. בני ישראל אף פעם לא ידעו כמה זמן הם יישארו באותו מקום בלב המדבר. הם היו צריכים להיות מוכנים לארוז את האוהלים שלהם ולצאת לדרך ברגע אחד, או להפך, לחכות בסבלנות במקום אחד הרבה מאוד זמן, בלי לדעת מתי ימשיכו הלאה. הדרך הזו לימדה אותם לסמוך לגמרי על ההכוונה של ה' ולהאמין בו בכל שלב במסע.