הענקת שפע וכוח למי שאינו ראוי להם יוצרת עיוות צורם של הסדר הנכון. הכתוב קובע כי לֹא נָאוֶה, כלומר אינו הולם, לִכְסִיל לזכות בחיי תַּעֲנוּג ופינוקים, שכן הדבר יחזק את כסילותו ויעורר בו תחושת אדנות. קל וחומר, אַף כִּי, שאין זה מתקבל על הדעת לאפשר לְעֶבֶד מְשֹׁל בְּשָׂרִים ונכבדים, משום שהרגליו הרעים ומידותיו הפחותות יובילו לשלטון הרסני ונטול רחמים. היפוך מעמדות זה מתקיים גם בתוך הנפש כאשר תאוות הגוף משתלטות על השכל, וכן במציאות הגלות שבה אומות העולם שולטות בעם ישראל כדי לזכך אותו מאת ה'.
משלי, פרק י״ט, פסוק י׳
לֹא־נָאוֶ֣ה לִכְסִ֣יל תַּעֲנ֑וּג אַ֝֗ף כִּֽי־לְעֶ֤בֶד ׀ מְשֹׁ֬ל בְּשָׂרִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.