התא המשפחתי, שאמור להיות מקום המפלט והנחמה של האדם, עלול להפוך למקור סבלו הגדול ביותר. הפסוק מציג שתי טרגדיות המתרגשות על האדם בתוך ביתו פנימה: קלקול בחינוך הדור הבא, והרס הזוגיות ושלום הבית.
החלק הראשון של הפסוק עוסק בבן, וקובע כי הוות לאביו בן כסיל. הפרשנים מסבירים כי המילה הוות משמעותה אסון, שבר, כאב לב או רצף של מאורעות קשים [אבן עזרא, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. בן חסר דעת ומושחת במידותיו מסב לאביו בושה גדולה, צער עמוק על מעשיו, ולעיתים אף עונשים וקנסות [רלב"ג, עמנואל הרומי].
החלק השני עובר אל בת הזוג, ומתאר את הקטטות והמריבות עמה כדלף טורד מדיני אשה. הדלף הוא טפטוף מתמיד של מי גשמים החודרים מבעד לגג אל תוך הבית, והמילה טורד מתפרשת כדבר המטריד את מנוחת יושבי הבית או ככוח שממש מגרש אותם החוצה [רש"י, מצודת ציון]. הדימוי כאן ציורי וכואב: אדם בורח מתלאות העולם החיצון כדי למצוא מנוח לכף רגלו בביתו, אך כשאשתו מריבה עמו, הבית עצמו הופך למקום ש"ממטיר" עליו צרות. הגשם דולף מכל עבר, אין לו פינה שקטה להסתתר בה, והוא נאלץ לנוס החוצה [עמנואל הרומי].
הפרשנים מצביעים על מספר הבדלים מרתקים בין שתי הרעות הללו. גישה אחת מבחינה בתדירות הסבל: בעוד שמעשיו של הבן הכסיל יוצרים הוות מכות ומשברים נפרדים שיש ביניהם הפוגות, הרי שמריבותיה של האישה הן כמו טפטוף מים, טיף אחר טיף, צרה מתמדת ומורטת עצבים שאינה פוסקת לרגע [אלשיך]. גישה אחרת מבחינה בפתרון: מאישה רעננית ניתן למצוא מנוס על ידי גירושין או יציאה מהבית, אך לבן כסיל אין תקנה, שכן בכל מקום שאליו ילך הוא ימשיך לחלל את כבוד אביו [אלשיך].
כאשר שתי הצרות הללו חוברות יחד, נוצרת מלכודת טראגית. אם האדם נשאר בביתו, מריבותיה של אשתו מחריבות את הבית כדלף המשחית את המבנה. ואם יברח החוצה כדי למצוא שקט, מיד יפגוש בבנו הכסיל ובמעשיו הרעים, כך שאין לו שום פתח מילוט [מלבי"ם]. יתרה מזאת, נוכחותה של אישה המחרחרת ריב עלולה למנוע מהאב לחנך ולייסר את בנו הכסיל, ובכך היא מעצימה את האסון הכפול [אלשיך].
ברובד האלגורי והפילוסופי, יש שראו בביטוי מדיני אשה סמל לתאוות הגשמיות או לחומר אנושי בלתי מזוכך. כשם שהדלף מבלבל את האדם ומונע ממנו לפעול בביתו, כך התאוות והיצרים מנהלים מאבק מתמיד מול השכל והנשמה, ומפריעים לאדם לממש את ייעודו הרוחני [עמנואל הרומי]. לבסוף, הפסוק רומז למגבלות הירושה האנושית: בעוד שאדם יכול להנחיל לבניו כסף, רכוש ובתים, הוא אינו יכול להוריש להם מידות טובות, מזג נוח או אישה חכמה, שכן אלו מתנות התלויות בה' בלבד [אבן עזרא, אמרי דעת].