משלי, פרק י״ט, פסוק י״ג

התא המשפחתי עלול להפוך למקור סבלו הגדול ביותר של האדם, כאשר בֵּן כְּסִיל וחסר דעת מסב לְאָבִיו שבר, כאב לב ואסונות המהווים הַוֺּת. במקביל, מריבות וקטטות בלתי פוסקות, שהן מִדְיְנֵי אִשָּׁה, נדמות לטפטוף מתמיד של מי גשמים החודרים מבעד לגג, ולכן הן וְדֶלֶף טֹרֵד המטריד את מנוחת האדם ומגרש אותו מביתו. בעוד שמעשיו של הבן יוצרים משברים נפרדים שאין מהם מנוס, מריבותיה של האישה הן צרה מתמדת ומורטת עצבים. שתי הרעות יחד יוצרות מלכודת שבה האדם אינו מוצא שקט בביתו בגלל אשתו, ואם יברח החוצה ייאלץ להתמודד עם הבושה שמביא עליו בנו.