אדם המשקיע ברכישת חכמה ובהשגת שליטה על יצריו הוא קֹנֶה־לֵּב, ובכך הוא מוכיח כי הוא אֹהֵב נַפְשׁוֹ ודואג לקיומה ולטהרתה המוסרית גם בעתות משבר. לאחר שלב זה, עליו להיות שֹׁמֵר תְּבוּנָה, כלומר לצפות לה ולשנן בהתמדה את היכולת להסיק דבר מתוך דבר כדי שלא תישכח. הקפדה זו מנתבת את השכל למטרות חיוביות בלבד, כדי לִמְצֹא־טוֹב אמיתי שיעניק לאדם טובה בעולם הזה ובעולם הבא.
משלי, פרק י״ט, פסוק ח׳
קֹֽנֶה־לֵּ֭ב אֹהֵ֣ב נַפְשׁ֑וֹ שֹׁמֵ֥ר תְּ֝בוּנָ֗ה לִמְצֹא־טֽוֹב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.