עדיף להיות רָשׁ, אדם עני, אשר הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ ונוהג ביושר ובהגינות, מאשר להיות אדם שהוא עִקֵּשׁ שְׂפָתָיו, המדבר ברמאות כדי לצבור הון. העני נותר בדלותו דווקא משום שהוא מסרב לעקם את דבריו, והוא ניחן בעושר פנימי שבו לבו ומעשיו שווים. לעומתו, הרמאי מוגדר ככְסִיל, אדם חסר דעת הנשלט על ידי תאוותיו, המשתמש בדיבור נפתל כדי להסתיר את פגמיו המוסריים ואת דרכו שנידונה לכישלון. מעבר למשמעות הכלכלית, עיקרון זה מנחה את האדם גם בחברה ובעולם המחשבה, שכן מוטב לשמור על פשטות, שתיקה ושכל ישר, ולא להתחכם או להיגרר לעימותים מול אנשים גאוותנים בעלי דעות משובשות.
משלי, פרק י״ט, פסוק א׳
טֽוֹב־רָ֭שׁ הוֹלֵ֣ךְ בְּתֻמּ֑וֹ מֵעִקֵּ֥שׁ שְׂ֝פָתָ֗יו וְה֣וּא כְסִֽיל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.